חג הפסח

בתורה מכונה החג בשם "חג המצות", וכן בברכת המזון ובתפילה, ואילו בחז"ל מכונה בשם "חג הפסח" למה יש  שינוי הלשון?

בתפילין שלנו כתוב "שמע ישראל ... ה' אחד" (דברים ו,ד) אנו מייחדים את שמו של הקב"ה, אולם בתפילין של הקב"ה כתוב: "ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ", הקב"ה מייחד אותנו. בתורה החג נקרא "חג המצות". הקב"ה משבח את עם ישראל, על שאכלו מצות בצאתם ממצרים, ומציין זאת בשם "חג המצות", להזכיר את חסד ההליכה במדבר.

לעומת זאת, אנו משבחים את הקב"ה וקוראים לחג "פסח", ע"ש הנס שעשה לנו, כשפסח על דלתי בני ישראל במצרים.  קדושת לוי:

משל למלך, שיצא לצוד ציד בשדה ופגש רועה צאן שחילל בחליל. התאהב בו המלך ומינהו לאחד מעוזריו, ותוך זמן קצר התקדם ועלה, עד שמינהו המלך לשר האוצר. השר הצעיר נהיה אהוד בקרב אכל אזרחי המדינה. השרים, שקינאו בו, על עלייתו המטאורית, הוציאו עליו שם רע, שמעל וגנב מאוצר המלך. נערך חיפוש מפתיע בביתו לראות את רכושו הפרטי. בבואם אל ביתו, גילו להפתעתם דירה צנועה ללא אוצרות זהב וכסף. במהלך החיפוש הופתעו לראות חדר אחד סגור ומסוגר. ציוה המלך לפתוח את דלת החדר וגילו שם מקל, תרמיל וחליל. שאל אותו המלך לפשר הדבר והשר ענה: "אדוני המלך, מידי יום ביומו נכנס אני אל חדרי זה כדי לזכור את מעמדי הקודם, כדי שלא אתנשא ואתגאה ודעתי לא תזוח. בכל יום זוכר אני שבחמלת ה' עלי נשאתי חן בעיני המלך עד אשר הגעתי הלום... לא בצדקתי וביושר לבבי עליתי למרומי ההצלחה, אלא רק מאת ה' היתה זאת.

הנמשל – לחג הפסח יש שני שמות, "חג הפסח" – מסמל את הנס הגדול, שפסח הקב"ה על בתי אבותינו במצרים והוציאנו מאפילה לאור גדול. אולם כדי שלא תזוח דעתנו ונבוא להתנהג בגאוה, אנו קוראים לו גם בשם "חג המצות", לזכור את ימי עניינו, שאכלנו לחם עוני כשהשתעבדנו למצרים בפרך, לזכור את מעמדנו הקודם כדי שנתנהג בענוה והכנעה.  איל מילואים:

מדוע מטבילים בליל הסדר שתי פעמים?

בגמרא מסכת פסחים דף קי מבואר הטעם משום היכר, כדי לעורר את הילדים, לשאול על השינויים שבליל הסדר.

כתב הבן איש חי: הגלות התחילה ע"י טבילה כשטבלו את כתונת יוסף בדם, לאחר מכירתו. גם הגאולה במצרים התחילה בטבילה "וטבלתם בדם אשר בסף" הגלות התחילה בטבילה ומסתיימת בטבילה. כדי לסמל את תחילת הגלות ואת סופה מטבילים שתי פעמים.